רשמים מסדנא לאיסוף מי גשם / יותם זלייט

לאחרונה השתתפתי בסדנה שעסקה בנושא אגירת מי גשמים ומחזור מים אפורים. הסדנה התקיימה בכפר האמנות האקולוגי ורטיגו שנמצא בקיבוץ הל"ה. מעין הרחבה קהילתית אומנותית אקולוגית שצומחת שם ומפעילה מספר פרויקטים יפים. בין השאר מתקיימות שם מדי פעם סדנאות והרצאות בתחומים שונים הקשורים לאקולוגיה, עבודה עם אדמה, הפקת חשמל באמצעות טורבינות, מים ועוד.

הסדנה הועברה על ידי אמיר יחיאלי מירושלים. אמיר עובד במסגרת משרד החינוך בעיקר, ומקים מערכות לאיסוף מי גשמים בבתי ספר בארץ. בנוסף הוא גם מייעץ לאנשים פרטיים בהקמת מערכות ביתיות מסוג זה. אמיר מפעיל את המערכות שעליהן הוא מסביר גם בביתו מזה שנים רבות וניכר בו שהוא בעל ניסיון רב וידע נרחב בתחום המים והחקלאות.

שיטתו של אמיר יחיאלי מבוססת על רעיון שטוען שאגירת מי גשמים לתקופות ארוכות היא בעייתית הן ברמת האחסון של המים והן ברמת שמירת איכות המים. טבעם של מי הגשמים שהם עשירים מאוד בחרסיות שאותן כמעט לא ניתן לסנן, ולכן השיטה מבוססת על אגירה של כמויות קטנות יחסית ושימוש מיידי במים. מאליו מובן שבניגוד לשימוש שנראה טבעי – השקיית גינות במי הגשמים, שאינו נדרש בד"כ בחורף, כאן נשתמש במים לצרכים ביתיים, שאינם פוחתים בעונה זו – כביסה, מקלחות, שירותים, שטיפת כלים וכו'.

אופן הביצוע פשוט מאוד – אוגרים את המים במכלי פלסטיק המיועדים לכך, לאחר סינון פשוט ביותר. כמות המים הנאגרת היא בסביבות ה-6 קוב (בהתאם לכמות המיכלים), כמות שמספיקה למשפחה לתקופת זמן של בערך כמה שבועות (תלוי בגודל המשפחה ובשמירה על חיסכון במים). המים מהמיכלים מוזרמים ישירות למערכת הביתית, ובעצם מחליפים את מי מקורות. מטבע הדברים נוצרת בעיה של מי שתייה, שכן בברזים זורמים בתקופה זו אך ורק מי גשמים ללא סינון שעלולים להיות בעיתיים מאוד מבחינת שתייה. לצורך כך המלצתו של אמיר יחיאלי, ומה שהוא מכנה ה"דובדבן" במערכת זו היא לקחת חלק ממי הגשמים ולהפנות אותם למיכל מיוחד שישמש אך ורק לשתיה. המים במיכל זה יעברו סינון יסודי יותר שיבטיח את איכותם ומניעת מחלות. ממיכל זה יוביל צינור לברז אחד או יותר בבית, שבתקופת המעבר למערכת מי הגשמים ישתו בני הבית אך ורק ממנו. חשוב להסביר כי לא ניתן לסנן בזמן אירוע גשם את המים ברמה זו שכן הסינון איטי יחסית לזרימת מי הגשמים, והמים גם מלוכלכים יחסית. סינון זה נעשה לאחר שהמים כבר עברו מספר מיכלים והם נקיים יותר. במיכל של קוב ורבע שממולא פעם בתחילת החורף ופעם לקראת סופו ניתן לאגור מי שתייה בכמות מספקת כמעט לשנה שלמה למשפחה, וכך גם במשך ימות הקיץ שותים מי גשמים נקיים וטהורים, במקום מי ברז מוכלרים ובעיתיים.

מספר נתונים טכניים: גג בשטח של 100 מ"ר אוגר מים בכמות של קוב לכל 10 מ"מ גשם. ברותם יורדים כ-250 מ"מ גשם בשנה ומכאן הפוטנציאל של בית בגודל כזה לאגור כ-25 קוב מים. מחירי המים מתחילים מכ-3 ₪ לקוב ובעקבות ההיטל החדש עשויים לעלות אפילו עד 20 ₪ לקוב.

יתרונה של המערכת המוצעת הוא פשטות רבה בתפעול ובהקמה, המחיר להקמת המערכת אינו גבוה יחסית, והמים המתקבלים הם באיכות טובה לאורך זמן. משמעותי הוא גם קבלת מים ראויים לשתייה מתוך מי הגשמים.

יתרון חשוב מאוד נוסף הוא במודעות. אגירת מי גשמים מגבירה את המודעות לחיסכון ולשימוש מוסכם במים בקרב כל בני המשפחה, וכל גשם הופך לחוויה מיוחדת.

חסרונה הוא באגירת כמות קטנה בלבד של מים באופן יחסי, החזרת מי גשמים לקרקע לאחר שימוש נוסף מה שעשוי להגביר מעט את זיהום הקרקע. חסרון נוסף הוא בקושי של שימוש בברז יחיד או שניים בלבד לשתייה בתקופת השימוש במי הגשמים

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על רשמים מסדנא לאיסוף מי גשם / יותם זלייט

  1. מאת זיו כרמל‏:

    אני מרכז את תחום איסוף מי גשם בחוגי הסיירות , יש לנו כבר 25 בתי ספר. המערכות ניבנו ע,י אמיר יחיאלי ואנו כתבנו תוכנית חינוכית ם תרצו פרטים אשמח. אני גר בטירת צבי 0507705075

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>