הגיגים מקומיים: מרדכי

בס"ד

בשליחות המדינה קמתי ליישב את הארץ.

בשנת 1991 הוצבתי על ידי צבא הגנה לישראל, להמשיך את בנית ההאחזות נח"ל רותם ולפי הבנתי השאיפה הייתה שבבא הזמן ניישב אותה, נפריח אותה ושתהיה לתפארת מדינת ישראל. אני אפילו זוכר את אותו הניגון שהיינו שרים "עוד נשוב לרותם הישוב.." (בלחן של שיר עברי עממי).

היום תשע- עשרה שנים אחרי בניתי משפחה ברותם הישוב הדתי, חילוני ואקולוגי. כמו כל אזרח ישראלי טוב לאחר שרותי הצבאי נסעתי לחקור חוכמה בגויים, טסתי לאירופה ולמזרח הרחוק, ראיתי תרבויות מכאן ומכאן, קיבלתי השראה וחזרתי למולדתי לקיים את שליחותי: "עוד נשוב לרותם הישוב…" (בלחן של שיר עברי עממי)

הבנתי שציונות זה ישוב הארץ

שהחזון זה הפרחת השממה

שתרבותנו היא יהדות

וכדי להציל את העולם עלי לשמר את מה שקיים (וזה מה שנקרא אקולוגיה).

בתעודת הזהות שלי כתובת מגורי היא רותם (בלי הנח"ל !) והמיקוד שלי הוא 10931. חברת החשמל מספקת לי חשמל, אמנם על בסיס תשתית רעועה עם הפסקות חשמל כל עשר דקות כשרק מתחיל קצת גשם (המסקנה- עוברים לחשמל סולארי, להפרד מחברת החשמל ולהתחבר למשאבי הטבע הידידותיים…), רק בזק נותנת לי שרותי טלפון, והמועצה האזורית אוספת לי את הזבל, שואבת לי את הביוב ומספקת חינוך לילדי. משרד השיכון אישר לי תוכנית מתאר רק שמשרד הבטחון לא החליט מתי הכי בטוח לי לצאת ולבנות את ביתי… בינתיים אני חי בקראוון  ששייך לאמנה שעובדת ביחד עם החטיבה להתישבות שעובדת ביחד עם משרד השיכון שעובד עם המועצה האזורית שעובדת עם משרד הבטחון שעוד לא החליט.

בחרנו לחיות כאן בשל שליחותי ומכיוון שהחלטנו אשתי ואני לשדרג את חיינו על פי הערכים שרכשנו במהלך חיינו. בתור תל-אביבי אשכנזי, חילוני שגדל בדרום העיר והתחנך במוסדות הנוער העובד והלומד, היו לי שכנים דתיים, חילוניים, פנקיסטים, פריקים, ערסים, אשכנזים, מזרחיים, צברים, עולים, נכים, ימנים לאומניים, שמאלנים עממיים, קשי יום, קלי יום, זקנים, צעירים, עצמאיים, שכירים, עובדי ציבור, עובדי עיריה, עובדי מדינה ואנרכיסטים. הושפעתי לא מעט מכל אחת מהדמויות האלו ובבואי לרותם ידעתי שאלו ישארו שכני וזה בעיני הכי ישראלי שיש לקבל את כולם (את הערבים לא הכללתי, א. כי לא היו ערבים בשכונה שלי. ב. הם עוד לא החליטו לקבל אותי…). ברותם היום חיות כ20 משפחות ועוד כמה רווקים שזה בערך 50 בוגרים שהם כמעט כל אחת מהדמויות למעלה, ישראלים! ניתן לומר שהעתקתי את את השפעות ילדותי למקום יותר טבעי,  הרבה הרבה הרבה יותר טבעי.

רותם היום ממשיכה את  החזון הישראלי לישוב הארץ, הפרחת השממה, ציונות ויהדות עם פרט קטן שנוצר על המפה במשך השנים, איזשהו קו בצבע ירוק, רק שהפרט הזה נותן לגיטימציה לכל נותני השירותי להפלות אותנו. חברת החשמל ובזק לא משקיעות בתשתיות. קופות החולים נותנות שירותים עיקריים רק בצד ההוא של הקו הירוק. משרד החינוך מחנך לערכים ציוניים והכי מבלבלים שיש. משרד השיכון מחכה למשרד הבטחון שמחכה לראש הממשלה שיתחלף בעוד שנה בראש ממשלה שיתחלף בעוד שנתיים כדי שנקבל אישור בניה אם בכלל… המועצה האזורית שנתנמכת על ידי משרד הבטחון שמחכה לראש הממשלה שיתחלף בעוד שנה בראש ממשלה שיתחלף עד ש…

(אם מישהו ממקבלי ההחלטות קורא את המכתב הזה , נא לקבל החלטה לכאן או לכאן! אין לנו חשש מהחלטות דמוקרטיות ונכבד את כולן)

ונחזור לרותם, מעבר לכל המגרעות שניתן למצוא בכל מקום במדינה זהו ישוב קטן עם נשמה גדולה שמכיל בתוכו את כל הערכים החשובים למדינת ישראל: לקבל את האחר- בין אדם לחברו, לשמור על בטחון המדינה, לשמור ולהגן על הסביבה -בין אדם למקומו, אהבת הארץ, אהבת ה' והטבע (שזה בגימטריה אותו דבר) ועוד המון דברים נפלאים הקורים ומתפתחים מדי יום….

מורדכי מרדכי (מורדוך) אסאו,

נולד וגדל בתל אביב, חי ויוצר ברותם.

נשוי לדגנית ואב  לעמנואל בן שנה וחצי ושי בת חמישה   חודשים.

חבר בהרכב "שיח רותם"


פורסם בקטגוריה הגיגים מקומיים, חברה וקהילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות על הגיגים מקומיים: מרדכי

  1. מאת עץ‏:

    אהבתי אהבתי.מעניין שקראתי עליכם במקור ראשון ,הדברים שם נראים קצת אחרת .אתם באמת יכולים להכיל את השונות בינכם כי הבנתי שיש לכם ים של בעיות. מכל מקום זה נשמע מאד מסקרן.הייתי בא לגור אתכם….

  2. מאת לימור סעדי גרבר‏:

    נשמה, איך אני מתגעגעת, התרגשתי עד מאוד לקרוא את הבלוג שלך. ועוד יותר אתרגש אם נפגש בקרוב

  3. מאת איריסאו‏:

    רותם זה באמת מקום מיוחד. לפעמים המקומות שתקועים בחורים יכולים להיות דווקא אלה שליבך יירצה הכי הרבה, לשקם, לבנות, להפריח, ואז להסתכל אחורה ולהגיד "וואו, אני לא מאמין שהיה פה פעם רק חול". ראה: ארץ ישראל.

  4. מאת מירב‏:

    תענוג אמיתי לקרוא דברים אלו, ולראות אתכם, אנשי רותם היקרים, מגשימים חלומות!
    אני אוהבת אתכם!
    מירב

  5. מאת יעקב שני‏:

    בס"ד
    נדמה לי שאיפשהוא בין 1991 -1994 גם הבן שלי ז"ל שירת ברותם עם גרעין "אנוש", תקופה די ארוכה ואני ביקרתי אותו מס פעמים ומאוד אהבתי.
    אבוא לבקר בקרוב, עם בנותי הנשואות, מאוד מעניין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>