שרותי קומפוסט

אודות קומפוסט זבלאנושי

"שלום קקי, שלום פיפי, אמר נפתלי – להתראות בים, אמרה אמא של נפתלי". (סיר הסירים מאת אלונה פרנקל)

יש דברים שאולי לחלקינו לא נעים לדבר עליה אבל מה לעשות חייבים. חשבתם פעם לאן הולכת התוצרת שאתם מפקידים בשירותים? רובנו פשוט מורידים את המים ושוכחים מזה, אבל האם אנו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מההשלכות של פעולה יומיומית זו?

אז מה באמת קורה אחרי שהורדנו את המים? במקרה הטוב הביוב זורם לאגני חימצון, מושקעת בו המון אנרגיה על מנת לקבל מי קולחין במקרה הפחות טוב הוא זורם לנחלים ומשם פשוט לים. אולי תאמרו "לי יש בור ספיגה" ובכן, לאן לדעתכם זה נספג בדיוק? נכון, למי התהום אותם נשאב, נטהר ונשתה. וזה עוד לפני שדיברנו על כמויות המים שאנו משקיעים רק כדי להרחיק את הקקיפיפי מהבית…

אז מה עושים? פשוט מאוד מפסיקים לזהם לעצמנו את מי השתיה! במקום לשלוח את הקקי שלנו למקום אחר ולהפוך אותו לבעיה היוצרת זיהום לוקחים אחריות ועוברים להשתמש בשרותי קומפוסט, כך הופכת התוצרת שלנו ממטרד למשאב.

תא שירותים קומפוסט מוכן תא שירותי קומפוסט בפרח בר d7a9d799d7a8d795-d7a9d79ed795d79cd799d7a71

מה זאת אומרת, אתה עושה קקי בדלי?! באמת?…ולאן הוא הולך אחר כך? אני לא מתכוון לאכול שום דבר שגדל בקקי! זה בטח מלא חידקים…. (בערך כולם)

את הבשורה מביא לנו ג'וזף ג'נקינס בספרו 'זבלאנושי- המדריך השלם להכנת קומפוסט מזבל בני אדם' ג'נקינס קורא לבני האדם שאינם מוכנים להתמודד עם הקקיפיפי שלהם 'קקיפובים' הוא טוען שבני האדם הם החיה היחידה שעושה את צרכיה במי השתיה שלה ואחר כך משקיעה משאבים רבים על מנת לטהר אותם. הוא מציג בספר נתונים רבים המוכיחים כי שימוש בקומפוסט המכיל צואת אדם איננו מסוכן אלא מועיל לצמחים ומעשיר את תהליך הקומפוסט. הוא עצמו מייצר קומפוסט כזה כבר כ- 30 שנה בחווה שלו בארה"ב. ומגדל בעזרתו את מזונו. הוא טוען כי מכיוון שבתהליך הקומפוסט מתחמם עד ל80 מעלות צלזיוס אין לפתוגנים סיכוי לשרוד ועל כן הקומפוסט הוא בטוח לחלוטין לשימוש בני אדם.

ישנם שני סוגים עיקריים של שירותי קומפוסט, הסוג הראשון הוא בדרך כלל יקר יותר ומורכב יותר כולל תא שלתוכו נופל הקקיפיפי ועובר תהליך של קומפוסיזציה יש הרבה סוגים ושיטות אבל הרעיון הוא די דומה.

הסוג השני והפשוט יותר הוא מה שנקרא שירותי דלי, עושים קקיפיפי בדלי, מכסים מיד בחומר יבש (נסורת, קש גרוס, עלי שלכת, כסחת דשא וכו') וכאשר הדלי מתמלא פשוט מוסיפים אותו לערימת הקומפוסט הביתי. עדיין  אין לכם ערימת קומפוסט? קדימה לעבודה.

הוראות שימוש

אם יש לכם כבר ערימת קומפוסט כל שעליכם לעשות הוא להשיג שניים שלושה דליים גדולים (דליי צבע מהצביעה לקראת פסח למשל…) זהים. לוקחים לוח עץ ומנסרים בו חור בקוטר הדלי, מרכיבים את הדלי בתוך קופסא כאשר הלוח העליון מחובר בצירים ויכול להתרומם, מחברים מעל הלוח מושב אסלה רגיל והנה לכם שירותי דלי (אם לא הצלחתם להבין את ההסבר הביטו בתמונות). את הקופסא ניתן למקם בכל מקום: ליד אסלה קיימת או במקומה, בתא מיוחד בחצר או אפילו לקחת לטיול מחנאות…

מניחים את הדלי הראשון במקום ומפזרים בתוכו קצת חומר יבש, מתחילים להשתמש בשירותים ואחרי כל מוצר שמפקידים מכסים בחומר יבש. את הדלי השני ממלאים בחומר יבש ומניחים ליד השירותים לכיסוי. כאשר הדלי מלא מוציאים אותו ושמים במקומו דלי נקי (יש כמה זוכרים?) את התוצרת מפקידים בתוך גומה בראש ערימת הקומפוסט, מכסים, שוטפים את הדלי מעל הערימה וזהו, בעצם.

נסו ותהנו….

האתר של ג'וזף ג'נקינס

הוצאת יער

 


פורסם בקטגוריה אקולוגיה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על שרותי קומפוסט

  1. מאת שחר אור‏:

    האם זה בסדר לשים פה מודעה כזו?

    אני מוכר תאי בתי שימוש כאלו. תמונות שלהם כאן:
    http://www.facebook.com/album.php?aid=7675&l=ffb6429453&id=119303028111498

  2. מאת yakov‏:

    בשמחה רבה

  3. מאת ענבל‏:

    שחר, תודה ששמת את המודעה. "לייק"!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>